המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (המרב"ד)

המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (המרב"ד) הינו יחידה של משרד הבריאות אשר עוסקת ב"רפואה תעבורתית". מטרתה של יחידה זו, היא שיפור המצב בנושא תאונות דרכים אשר נגרמות מבעיות וכשלים רפואיים או אישיותיים של נהגים.

למעשה, המרב"ד ימליץ לרשות הרישוי האם יש לתת לנבדק רישיון, או לחלופין, לתת לנבדק שהינו בעל רישיון, את האפשרות לשמור על רישיונו למרות הסיבות שבגינן נשלח לבדיקה במרב"ד.  יחידה זו פועלת לטובת מטרה זו בכמה דרכים כפי שיוסבר להלן.

 

רקע

המרב"ד הוקם כדי להילחם במגפת תאונות הדרכים שנגרמת, בין היתר, בשל ליקוי בריאותי או אף התנהגותי של הנהג. המרב"ד פועל בטרום קרות התאונה הבאה כדי לזהות נהג אשר מסוכן שימצא על הכביש. פעולת יחידה זו נעשית באמצעות הגישה האפידמיולוגית שנוקטת בגילוי קבוצות בעלות סיכון גבוה למעורבות אפשרית בתאונת דרכים עתידית.

המרב"ד הינו הגוף המוסמך לעריכת בדיקות מטעם ועבור רשות הרישוי, זאת על פי תקנות התעבורה ופקודת התעבורה. כלומר, המרב"ד הינו "הרופא המוסמך".

כמו כן, רשאים רופאים מטעם המרב"ד, בעת הצורך, לקחת בחשבון מידע מן המרשם הפלילי של מבקש הרישיון. זאת, לצורך שקילת בקשתו לרישיון נהיגה או המשך החזקת רישיון הנהיגה הקיים בידיו.

המרב"ד גורס כי ליקויים בריאותיים או הפרעות נפשיות ואישיותיות עשויות ויכולות להשפיע על התנהגות אדם בעת נהיגה. כפועל יוצא מכך, ליקויים אלו, עשויים להגביר את הסיכוי של הסובלים מהם להיות מעורבים בתאונת דרכים או לגרום לתאונת דרכים פוטנציאלית.

 

מי מופנה לבדיקה במרב"ד?

אל המרב"ד מופנים מבקשי ובעלי רישיון מגורמים מוסמכים שונים במדינת ישראל. את גורמים אלה נחלק לכמה קבוצות כפי שיוסבר להלן:

 

מבקשי\בעלי רישיון אשר מופנים אל המרב"ד על ידי משרד הרישוי

  1. עברייני תנועה פוטנציאלים או עברייני תנועה לאחר תום תקופת השלילה.
  2. מבקשי רישיון נהיגה לרכב משא כבד או רכב ציבורי כבד.
  3. אדם שהורשע בעבירת סמים או אלכוהול (כמו כן, הללו יכולים להיות מופנים גם מטעם משטרת ישראל או צה"ל)
  4. מבקשי\בעלי רישיון אשר סובלים מבעיות בריאותיות.
  5. נהגים מבוגרים (מכוח ס'196 לתקנות התעבורה)

 

מבקשי\בעלי רישיון אשר מופנים אל המרב"ד על ידי משטרת ישראל

נהגים אשר המשטרה דיווחה על מעורבותם בתאונת\תאונות דרכים.

 

מבקשי\בעלי רישיון אשר מופנים אל המרב"ד על ידי בית המשפט

מדובר בנהגים אשר דיווח עליהם בית המשפט

בנוסף ישנם מבקשי\בעלי רישיון אשר מופנים אל המרב"ד על ידי ביטוח לאומי, וכן יש מי שמופנה אל המרב"ד בתור נכי משרד הביטחון וכן הלאה.

 

חובת דיווח רופאים

מכוח ס'12ב(א) לפקודת התעבורה " רופא המטפל באדם שמלאו לו 16 שנים והוא מאבחן אצלו מחלה וסבור כי אותו אדם עלול בנהיגתו לסכן את עצמו או את זולתו מחמת אותה מחלה, ידווח על המחלה לרשות שקבע שר הבריאות " כאמור, הרשות הרלוונטית הינה המרב"ד.

כפי שניתן להבין ממילות הפקודה בס'12, "וסבור כי אותו אדם עלול בנהיגתו…" נראה כי קיים לרופא המטפל שיקול דעת בנוגע לדיווח. כלומר, כאשר חושב הרופא שהליקוי בבעל הרישיון הינו רלוונטי או עלול להשפיע על יכולות הנהיגה שלו, עליו לדווח.

כאשר מדווח רופא על ליקוי שכזה בקרב מטופלו, הוא מודע להשלכות האפשריות הגלומות בשלילית רישיונו של המטופל. יתרה מכך, כאשר מדובר באדם אשר נמצא בתוכנית שיקומית משום בעיה ממנו הוא סובל, שלילת רישיונו עשויה ליצור רגרסיה בטיפול בו. באופן כללי, שלילת הרישיון עשויה לפגוע במטופל קשות, זאת בנוסף לפגיעה באמון בין הרופא לבין המטופל.

למעשה, נראה כי יש לקיים איזון בין חובת הרופא לשמירת חיסונו הרפואי של מטופלו, לבין האינטרס הציבורי. זאת שכן, נהג אשר סובל מבעיה רפואית עלול לגרום לתאונה בשל ליקויו. יחד עם זאת, גם בפסיקות בבית המשפט העליון הוכרה כי החובה החוקית לדווח על נהג אשר סובל מבעיה רפואית עשויה לגבור על כללי האתיקה והחיסיון הרפואי שבין רופא למטופלו.

 

מה צריך נבדק להביא לבדיקה

רשימת המסמכים הנדרשת מן הנבדקים משתנה בין נבדק לנבדק. כמו כן, במכתב הזימון אל המרב"ד, יצוינו המסמכים הנצרכים להצגה מטעם הנבדק. לעתים, יתבקש הנבדק, להמציא מידע רפואי נוסף, לעבור בדיקות נוספות במרב"ד או לגשת לבדיקות משלימות חיצוניות למרב"ד.

בנוסף, על הנבדק להציג תעודה מזהה (תעודת זהות, רישיון נהיגה או דרכון). לעניין התשלום, על הנבדקים לשלם אגרה עבור הבדיקות, אותה ניתן לשלם בתשלום מקוון בכרטיס אשראי, בעמדות תשלום במרב"ד (אשראי או קרדיט) או בבנק הדואר במזומן.

 

החלטת המרב"ד

לאחר שסיים המרב"ד לבצע את הבדיקות ולבחון את המסמכים הרלוונטים בנוגע למבקש או בעל הרישיון, ירכיב המרב"ד המלצה בעניין כשירותו הרפואית של מבקש או בעל הרישיון לקבל או להמשיך להחזיק ברישיון. כאמור, החלטה זו של המרב"ד תעבור לרשות הרישוי בגין המלצה.

יש לציין כי מטעמים של צנעת הפרט, יחסכו מן ההמלצה, ככל הניתן, פרטים אישיים של הנבדק. כך שלמעשה, יעביר המרב"ד אל רשות הרישוי המלצה מתומצתת בלבד.

כמו כן, יוכל הנבדק לקבל לידיו או לידי רופא מוסמך מטעמו, את כל הנימוקים והמסמכים מטעם המרב"ד. כדי לקבל מסמכים אלו, על האמורים לעיל לפנות במכתב בקשה אל המרב"ד בצירוף טופס הצהרה על ויתור על סודיות רפואית.

 

ערעור על החלטת המרב"ד

כפי שהמרב"ד רשאי להכין המלצה עבור רשות הרישוי לגבי כשירותו של אדם להיות בעל רישיון נהיגה על רכב מנועי, קיימת זכות לבעל הרישיון הנבדק לערער על המלצת המרב"ד. הערעור של בעל הרישיון יגיע אל "ועדת הערר" שהינה גוף ביקורתי למרב"ד אשר יכול, ככל שיראה לנכון, לשנות את ההמלצה לגבי בעל או מבקש הרישיון, לאשר אותה או לבטל אותה.

כמו כן, יכולה הוועדה להחליט על בדיקה חוזרת מטעם רופא מוסמך של המרב"ד כדי לקבל רקע עובדתי נוסף או אחר. מכוח תקנה 195(א) לתקנות התעבורה, בעל הרישיון רשאי לערער בפני ועדת הערר עד תום 30 ימים מיום שנודע לו על החלטת המרב"ד. את בקשת הערעור אפשר להגיש אל ועדת הערר באמצעות דואר, דוא"ל או פקס.

 

בקשה לדיון חוזר

כפי שקיימת לבעל הרישיון הנבדק זכות ערעור בנוגע להמלצה שנתן המרב"ד בנוגע לרישיונו, יכול לבקש בעל הרישיון דיון חוזר. מועד הדיון החוזר יהיה בהתאם לקביעתו של המרב"ד בהמלצתו, או לחלופין, בהנחה שניצל בעל הרישיון את זכותו לערעור, יקבע הדיון החוזר בהתאם להמלצתה הסופית של ועדת הערר. למידע נוסף וליווי משפטי פנו למשרד עורכי דין ינובסקי & טייב.

*אין לראות באמור לעיל ייעוץ משפטי ולפני כל פעולה משפטית יש להתייעץ עם עו"ד העוסק בתחום ואין הכותב אחראי על שום נזק אשר ייגרם לעושה שימוש במאמר זה.

עורכי הדין ינובסקי וטייב
לקבלת ייעוץ מעורך דין
מידע נוסף
הסבת דוח משטרה

דיברתם בטלפון הנייד בזמן נהיגה? נהגתם במהירות שגבוהה מהמהירות

השאירו פרטים ועו"ד יחזור אליכם בהקדם