שפה

סירוב לבדיקת שכרות

מאמר זה דן בקצרה בדין הנוהג בכל הנוגע לעבירת התעבורה של סירוב לביצוע בדיקת שכרות. 

המאמר סוקר את המצב המשפטי הקיים (לאור תיקון החוק שבוצע בשנת 2005), מציג את המצבים בהם שוטר מורשה לדרוש מנהג לבצע בדיקה לבדיקת שכרות ומה נדרש ממנו להסביר לנהג המעוכב. 

עוד במאמר, על האופן שבו מבוצעת בדיקת שכרות, מה ייחשב כסירוב לביצוע הבדיקה והיכולת של נהג לחזור בו מסירוב לביצוע הבדיקה. בסיום המאמר, הסבר קצר על הענישה הצפויה באם נעברה עבירת הסירוב ומדוע מומלץ להיוועץ בעורך דין מומחה בתחום דיני התעבורה.

עבירה של נהיגה בשכרות, היא אחת מן העבירות החמורות בפקודת התעבורה. באופן בסיסי יאמר, כי רצוי מאוד כי נהג שנעצר לבדיקה ישתף פעולה עם השוטר המעכב. הסיבה לכך, היא שחוסר שיתוף פעולה, יוביל לתוצאה חמורה ביותר, בהם הנהג החשוד יואשם בעבירה של "סירוב לבדיקת שכרות", שהיא כיום עבירה עצמאית הנתפסת בחומרה רבה, הן על ידי גופי התביעה והן על ידי בתי המשפט.

שינוי חקיקה – שינוי גישה

בכדי להבין את המצב המשפטי היום, נדרש לומר כמה מילים על שינוי החקיקתי המשמעותי שנעשה בשנת 2005. עד לתיקון החוק, שוטרי תנועה היו מאוד מגובלים ביכולתם לבצע בדיקת שכרות לנהג שעוכב. החוק דרש מהשוטר להבחין בחשד סביר כי הנהג המעוכב שיכור. עבור קיום חשד זה, לא די היה כי שוטר יתבסס על כך שהנהג מדיף ריח אלכוהול, אלא נדרשו סממנים חיצוניים נוספים, למשל: נהיגה פרועה;

 נסיעה ב"זיגזג"; ביצוע עבירות תנועה או מעורבות של הרכב בתאונת דרכים. אם לא התקיימו אלה, הרי שלא התקיים חשד סביר. עוד נדרש להכיר, כי בעבר הייתה בחוק עבירה נפרדת של סירוב לביצוע בדיקת שכרות, אשר עונשה היה יחסית מקל לזה הקיים כיום בחוק.

תיקון החוק שבוצע בשנת 2005, נועד להפחית סרבנות של נהגים לביצוע בדיקת שכרות, על מנת שלא לאפשר להם להתחמק מהבדיקה ובכך ו"לשפר" את מצבם המשפטי. כיום, ס' 64ד(א) לפקודת התעבורה, קובע כי סירוב לבדיקת שכרות כמוה כנהיגה בשכרות, לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה. קרי, נהג מסרב שווה ערך לנהג שיכור.

לעניין זה ראוי לציין, כי אין כל נפקות משפטית לסיבות שבגינן האדם סירב להיבדק. גם אם התואנות של הנהג ייכתבו בדו"ח, הרי שאין להם השפעה הלכה למעשה על העבירה שתיוחס לנהג.

 

לפי המצב החוקי כיום, באילו מצבים מותר לשוטר לבצע בדיקת שכרות?

מאז תיקון החוק, שוטר מורשה לעכב כל נהג, בכל עת, ולבקש ממנו לבצע בדיקת שכרות, בדומה לסמכותו של שוטר לדרוש מנהג להציג רישיונות. החשד הסביר שנדרש בעבר בחוק, הוחלף בדרישה כי יתעורר חשד בליבו של השוטר, כי הנהג שלפניו נוהג בשכרות. ונאמר, מדובר בסמכות רחבה שהיא בשיקול דעת של השוטר.

עם זאת, החוק והפסיקה מחייבים את השוטר המעכב לעמוד במספר תנאים, כיוון שמטרתו היא בראש ובראשונה למנוע מנהגים לעבור עבירה של סירוב לבדיקת שכרות, בכך שלא יבינו את ההשלכות של הסירוב.

אם כך, מה הם התנאים הנדרשים?

 על השוטר לדרוש מהנהג לספק דגימה (ינשוף/ דם, כפי שיפורט להלן) ; על השוטר להסביר לנהג המעוכב מהי מטרת מתן הדגימה, דהיינו כי המטרה היא בדיקת ריכוז האלכוהול בדם; על השוטר לבקש את הסכמתו של המעוכב למתן הדגימה; עליו להסביר למעוכב מה המשמעות המשפטית של סירוב לבדיקת שכרות.

באם הוכח כי השוטר עמד בארבעת התנאים הללו, הרי שזה מהווה הוכחה לכך שנעברה עבירת הסירוב.

כאשר שוטר לא מבצע את עבודתו כראוי ולא מסביר את ההשלכות החמורות כנדרש, עלול להיווצר מצב שבו נהגים שומרי חוק ואחראים יהיו מואשמים בעבירה של סירוב לבדיקת שכרות על לא עוול בכפם, וכך בעצם השוטר המעכב מוביל הלכה למעשה ליצירה של עבירה.

איך מבוצעת בדיקת שכרות?

קיימות שתי דרכים עיקריות לביצוע בדיקת שכרות אצל נהג:

  1. בדיקת "ינשוף": זוהי הבדיקה השכיחה והמוכרת. מדובר במכשיר שתפקידו לנטר את רמת האלכוהול הנמצאת בדמו של הנהג. הבדיקה מתבצעת באמצעות נשיפה למכשיר דרך פיה עשויה מפלסטיק. המכשיר מכויל ומוגדר לרמת האלכוהול שמוגדרת בחוק (אגב יצוין כי מדובר בנתון שנמדד במיקרוגמים לליטר ומשתנה מעת לעת). הבדיקה תבוצע במקום העיכוב על ידי השוטר.
  2. בדיקת דם או שתן: בדיקת דם לרוב תבוצע כאשר מדובר בחשוד מחוסר הכרה או כאשר נהג היה מעורב בתאונת דרכים. הבדיקה תבוצע על ידי רופא במוסד רפואי.
רוצה לקבל ייעוץ משפטי? השאר פרטים עכשיו!

מה ייחשב כסירוב לביצוע בדיקת שכרות?

ראשית והברור מכל, באם הנהג הודיע לשוטר כי הוא מסרב לבצע בדיקה. שוב יוזכר, כי אין כל משמעות משפטית לסיבת הסירוב.

בנוסף, באם נהג מבצע נשיפה חלשה מדי למכשיר ה"ינשוף", הדבר ייתפס כניסיון להכשיל את עבודת השוטר. באם נהג ביצע מספר נשיפות חלשות, השוטר יראה בכך סירוב לביצוע הבדיקה.

ישנם מצבים רפואיים מעטים, שיכולים להצדיק את היות הנשיפה החלשה (למשל, מחלת ריאות או אסתמה קשה). במצב כזה שיש מצב רפואי מגביל, שהוא נדיר יחסית, חשוב לציין זאת בפני  השוטר ולוודא כי הוא מתעד זאת במסמכים שהוא ממלא. בנוסף, מומלץ לבקש מהשוטר לבצע בדיקת דם במיידית, או לגשת ולעשות זאת באופן עצמאי.

נבהלתי, האם ניתן לחזור בי מהסירוב?

בתי המשפט מכירים את ה"שטח" ומודעים לכך שאדם ששתה אלכוהול, ינסה "למשוך" את הזמן עד ביצוע הבדיקה. לכן, בפסיקה נקבע ככלל, כי נהג שמסרב לבצע בדיקות שכרות, לא יוכל לחזור ולבקש להיבדק בשנית לאחר שעברה למעלה ממחצית השעה מאז התבקש לעבור בדיקה. 

עם זאת, בתי המשפט גם הכירו בכך שמפגש של אזרח עם שוטר היא סיטואציה מלחיצה, כי לעיתים מדובר בעימות ראשון של אזרח נורמטיבי עם גורמי משטרה ועל כן נהגים נוטים להיבהל ולסרב מפאת הלחץ. לכן,  במידה ונהג חשוד מבקש לבצע בדיקה לאחר 10 – 15 דקות, נקבע בפסיקה כי על השוטר לאפשר לו זאת ותינתן לו הזדמנות שנייה. אך יודגש, בדיקה שנייה תתאפשר רק אם חלף זמן קצר וסביר, בו הנהג "התעשת על עצמו" והבין כי ראוי לו לשתף פעולה עם הרשויות.

עורך דין שי טייב
עו

מדוע מומלץ להיוועץ בעורך דין תעבורה?

כפי שניתן לראות והוסבר לעיל, עבירת הנהיגה בשכרות נתפסת כאחת מן העבירות החמורות בפקודת התעבורה ובתי המשפט מייחסים לה רצינות רבה. עם זאת, לעיתים רבות ניתן להיתקל בכשלים ראייתיים משמעותיים בחומר החקירה שמועבר לידי עורך דין תעבורה, באופן שיש בו כדי להשפיע באופן ניכר על תוצאות ההליך המשפטי. 

דוגמא אחת לכך, היא מצב שבו השוטר שביצע את העיכוב לא עמד בתנאים הנדרשים ממנו על פי חוק ושאוזכרו כאן לעיל (דרישה למתן דגימה, הסבר מטרת הדגימה, לבקש את הסכמת הנהג החשוד, להסביר את משמעות הסירוב). דוגמא נוספת, קשורה בכשלים טכניים בשימוש במכשיר הינשוף (מכשיר לא כויל ונבדק בראשית משמרת). כשלים ראייתיים אלו יכולים להשפיע על שאלת האשמה של הנהג בחשוד.

לאור האמור, אנו ממליצים בחום רב להיוועץ בעורך דין מומחה ומנוסה בתחום דיני התעבורה באם הואשמתם בעבירה של סירוב לבדיקת שכרות. אנו מכירים בחשיבות ובתלות של אזרחים ברישיון הנהיגה, ונעשה כל שביכולתנו על מנת לסייע לכם ולהעניק את הייצוג המשפטי האיכותי והטוב ביותר.

רוצה לקבל ייעוץ משפטי? השאר פרטים עכשיו!
עורכי הדין ינובסקי וטייב
לקבלת ייעוץ מעורך דין
מידע נוסף

השאירו פרטים ועו"ד יחזור אליכם בהקדם

מידע נוסף בנושא

לשיחת ייעוץ ראשונית: