פעמים רבות תוך כדי הנהיגה, אנו פוגשים ברכב חולף ש"מועד לפורענות": מזגזג בין נתיבים או סוטה מהם, נצמד לנהגים אחרים, "חותך", נוהג במהירות מופרזת או לא מציית לתמרורים ורמזורים.
נהיגה זו נחשבת לא רק בעיני הציבור כמסוכנת אלא גם בעיני החוק. מפאת הסכנה הממשית העלולה להיגרם כתוצאה ממנה, עונשה של נהיגה בקלות ראש הינו עד שנתיים מאסר בפועל.
נהיגה בקלות ראש (62(2) לפקודת התעבורה) מוגדרת כ"עבירת סל" – עבירה המתאימה למספר רחב של מקרים שהחוק לא מגדיר אותם כעבירות ספציפיות. סעיף אישום זה קובע שכל נהג הנוהג תוך קלות ראש, רשלנות או מהירות מהווה סכנה לציבור, לנוסעים ברכבו, לנוסעים אחרים על הכביש ולעצמו ועל כן נחשב למי שעובר עבירת תנועה חמורה.
כך למשל נהג שנוסע במהירות המותרת אמנם, אך לא שומר מספיק מרחק או "חותך" נתיבים בהפתעה, נהג שמזגזג מהנתיב או סוטה ממנו כתוצאה משימוש בנייד, נהגת שנצמדת, מהבהבת וצופרת באגרסיביות לנהגים אחרים ועוד.
החוק רואה באופן נהיגה זה כזלזול והתעלמות ממנו, תוך שמירה על אדישות רבה להשלכות מעשיו ועל כן מוכן למצות את הדין עם נאשמים אלה ככל הניתן – גם על מנת להתריע אך גם על מנת לספק מנגנון ענישה ביד קשה, שיביא לצמצום תרבות הנהיגה הרעה בישראל.
מהן העבירות הנחשבות כנהיגה בקלות ראש?
- אי ציות לתמרורים או לרמזורים
- אי מתן זכות קדימה או אי מתן זכות קדימה להולך רגל
- עקיפה על פס לבן
- נהיגה פרועה
- נהיגה במהירות מופרזת
- נהיגה תחת השפעת חומרים אסורים (אלכוהול וסמים)
עבירות אלה כאמור, טומנות בחובן אפשרות לגזור עונש של עד שנתיים מאסר. זאת לצד פסילת רישיון נהיגה לטווח זמנים משתנה (בהתאם לנסיבות העבירה) וקנס כספי כבד, ביצוע עבודות שירות, פסילה ומאסר מותנים, חתימה על כתבי התחייבות להימנע מעבירה דומה ועוד. אם מדובר בעבירה חוזרת בטווח של שנתיים, רישיונו של אותו נהג ייפסל מיידית לתקופה של חודשיים לפחות.
כאשר העבירה החוזרת גורמת לתאונת דרכים בה נפצע או נהרג אדם, תקופת הפסילה תהיה מעל שנה וכן יישפט הנאשם על בסיס הריגה או גרימת חבלה חמורה ושורה של עבירות "קטנות" נוספות המבנות את האישום כולו (למשל עקיפה על פס לבן).
בעקבות חומרת העבירה והענישה עצמה, מן החובה של אדם הנאשם בנהיגה בקלות ראש לקבל ייצוג משפטי מעורך דין דיני תעבורה המכיר היטב ולעומק את מגבלות החוק, גישת השופטים, מחלקת התביעות והפרקליטות וכן יודע כיצד לבנות קו הגנה מוצק ומספק על מנת שיבוצע למרשו הליך משפטי צודק והוגן, עם התחשבות בנסיבות האישיות של הנאשם.
נהיגה בחוסר זהירות לעומת נהיגה בקלות ראש
מורן היא נהגת נורמטיבית ללא עבירות תנועה קודמות ובעלת רישיון מזה 11 שנים. בעקבות יום עמוס ולחוץ במקום עבודתה, היא לא שמה לב שהיא נכנסת לצומת במהירות מבלי לציית לתמרור העצור שלפניה. האם החוק יאשים אותה כעת בנהיגה בקלות ראש וידון אותה לפסילת רישיון ועונש מאסר בפועל?
תקנה 21(ג) לתקנות התעבורה מגדירה עבירה דומה לכאורה, בשם נהיגה בחוסר זהירות. עבירה זו נחשבת לקלה במיוחד ובצידה קנס כספי של כמה מאות שקלים ונקודות, ללא העמדה לדין וללא פסילת רישיון.
ההבדל באישומים בין שתי העבירות מתייחס לנזק שגורם או עלול לגרום הנהג ומידת חוסר תשומת ליבו על השלכות הנהיגה ביחס לנהגים אחרים, הולכי רגל, נוסעים ברכבו ולרכוש. היות ומורן מקפידה לנהוג בהתאם לחוקים וזוהי מעידתה הראשונה מאז ומעולם, יהיה ניתן להסתפק עבורה באישום של נהיגה בחוסר זהירות בלבד.
במקרים שבהם בוחרת המשטרה להחמיר עם הנהגים ולהאשים אותם בסעיף החמור של נהיגה בקלות ראש, הדבר נעשה כאשר מדובר בעבירה מתמשכת ואף סדרתית והנהג שמבצע אותה אכן יודע ומבין כי אופן הנהיגה שלו עלול לפגוע באדם או ברכוש. למרות שהוא מודע להתנהלותו הפסולה, הוא ממשיך להתעלם באופן גורף מחוקי התעבורה, מזלזל בהם ועל כן יועמד לדין בהתאם.
כך למשל קרה בתיקו של בחור צעיר בשם שחר שמודה שהוא מכור למהירות על הכביש ונוהג לנסוע במהירות מופרזת של 140 קמ"ש בממוצע. המשטרה זיהתה את פוטנציאל הסכנה לאחר שקיבל כמה וכמה דוחות מצלמה וזימון לבתי המשפט בגין עבירות מהירות והוא נשפט בגין נהיגה בקלות ראש ומאסר ממושך בפועל.
כאשר שוטר עוצר נאשם בעקבות נהיגה בלתי אחראית, עליו לקבוע האם מדובר בנהיגה בחוסר זהירות או נהיגה בקלות ראש. בכל מקרה יהיה עליו להוכיח את טענותיו אם בדוח הניתן לנהג ואם בבית המשפט עצמו. אם התקבל זימון לדיון בבית המשפט, משרד עורכי הדין שלנו יוכל לייעץ לנאשם ולבחון את האפשרות להמיר את סעיף האישום לנהיגה בחוסר זהירות ובכך לדאוג שעונשו יהיה קל ורישיונו לא יישלל.
המרות אישום לסעיפים אחרים מקובלות ואפשריות בתחום הפלילי כאשר יש מקום לספק בחומרת האישום וכן להתחשבות בנסיבות האישיות של הנהג ויכולות להיות מסוכמות גם בהסדר טיעון מחוץ לכותלי בית המשפט מול התביעה המשטרתית בתיק.
כיצד יכול עורך הדין לעזור לי?
לעורך הדין בתביעות תעבורה יש יכולת כמעט בלעדית "להציל" את הנאשם מהענישה החמורה הקבועה בחוק. בתי המשפט לתעבורה רואים בייצוג המשפטי כחובה על מנת לדון בחומרת האישומים ולהגיע להסכמות או התנגדויות מסוימות מול התביעה המבקשת להרשיע.
אם מודה הנאשם בביצוע העבירה, יהיה ניתן לבחון אפשרות להסדר טיעון ובה יופחת עונשו. שופטי בתי המשפט השונים תומכים ברוב הסדרי הטיעון המבוצעים, שכן הדבר חוסך זמן שיפוטי יקר ומאפשר לצדדים להגיע להבנה תוך שימוש מושכל והגיוני בחוקי המדינה.
ברוב המקרים ימתין עורך הדין לקבלת הצעת התביעה כדי לדעת כיצד ניתן לשפר אותה (אם הדבר אפשרי) וכאשר יסכמו ביניהם הצדדים וההסדר יתקבל בבית המשפט, לא יהיה ניתן לערער עליו בשום דרך בהמשך.
רק במקרים מסוימים מאוד עלול השופט שלא לקבל את הסדר הטיעון ולדרוש לתקן אותו, כאשר לזכותו עומדת האפשרות גם למנוע כל התממשות של הסדרי טיעון בתיק זה והמשך ניהול של המשפט עצמו. שופט שדוחה את הסדר הטיעון עושה זאת בדרך כלל מחזקת החומרה של האישום, כאשר אין בצידה ענישה מתאימה שסופקה על ידי התביעה המשטרתית.
יש מקום להביא לדיונים בבית המשפט גם את נסיבותיו האישיות של הנאשם לרבות שימושו ברישיון לצורך הסעת ילדיו או הוריו המבוגרים או לצרכי פרנסה (למשל עובד בחברת הסעות או נהג מונית), הרקע הפלילי והתעבורתי שלו ומידת לקיחת אחריותו האישית והבעת החרטה על מעשיו. בית המשפט יוכל לשקול גם אפשרות של עונש בדמות עבודות שירות לציבור למשך מספר חודשים או להטות את זמן הפסילה הממושך לטובת תשלום קנס כספי גבוה יותר.
משרד עורכי הדין שלנו מלווה, מייעץ ומייצג נאשמים בתיקי תעבורה לרבות עבירות נהיגה בקלות ראש מתוך בקיאות, מומחיות וניסיון רב שצברו לאורך השנים. לעורכי הדין רזומה עשיר של תיקים שהסתיימו בענישה מופחתת ומקלה, לרבות המרת סעיפי אישום לסעיפים בעלי ענישה פחותה ועד הבאה לזיכוי מוחלט.
ניתן לקבל מידע על עברות תנועה נוספות כאן:
לקבלת ייעוץ משפטי בנושא, צרו קשר עם משרד עורכי דין שלנו, נשמח לעזור!
