נדמה כי בעיני הציבור הרחב, שימוש וצריכה של סם הקנאביס (הידוע כמריחואנה) נתפס כעבירה פעוטה שאין לראותה בחומרה, בעיקר לאור העובדה שכיום ישנו קהל הצרכנים נרחב יותר מאשר שנים עברו.
אמנם, בשנים האחרונות אנו רואים שינוי מסוים ביחס כלפי צרכני ה"סמים הקלים" אצל הרשויות והמשטרה, בין השאר בדמות מדיניות "אי ההפללה" שנכנסה לתוקף בשנת 2019, אך שימוש בסם הקנאביס עדיין מהווה עבירה על החוק.
למרות זאת, חשוב להבין כי אין כל שינוי באופן בו נאכפת עבירה של נהיגה תחת השפעה של קנבוס, שעדיין נתפסת כעבירה חמורה, מן החמורות בפקודת התעבורה. מדובר בעבירה בעייתית מאוד, מכיוון שניתן להאשים אדם בנהיגה תחת השפעת סמים ברגע שנמצא ולו ריכוז אפסי של סם בדמו, ממצא שיכול להישאר בדם גם אם הנהג צרך קנאביס מספר שבועות לפני שנבדק. על סוגיה מורכבת זו ונוספות נפרט להלן.
עבירה של נהיגה תחת קנבוס וחומרתה
כפי שנכתב לעיל, עבירה של נהיגה בהשפעת קנבוס נתפסת בעיני המחוקק וגם בעיניי בתי המשפט השונים כעבירה חמורה מאוד. חזקה משפטית היא, שאדם שנתפס נוהג תחת השפעת קנבוס הוא בעל מסוכנות גבוהה ועל כן, ניתן להטיל על אדם שהורשע בעבירה זו ענישה חמורה למדי. סעיף 62(3) לפקודת התעבורה, קובע כי ישנו איסור לנהיגה על "מי שבגופו מצוי סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן". בפועל, מדובר באמנם באותו סעיף עמו מרשיעים אדם שנהג תחת השפעת אלכוהול, אך קיימים שינויים מסוימים בין העבירות. כפי שרובנו יודעים וניתן לשער, קנבוס מוגדר בפקודת הסמים כסם מסוכן ולכן כל ריכוז של קנבוס בדם יהווה נהיגה תחת השפעת, באופן האסור בפקודת התעבורה.
ייחודיות העבירה
נסו לדמיין את הסיטואציה הבאה, אדם יושב עם חברים בערב יום שישי ומעשן קנבוס. שבועיים לאחר מכן, הוא נעצר לבדיקה שגרתית ברכב בעת שהוא נוסע בבוקר לעבודה ומתבקש לעשות בדיקת שתן (בכל הנוגע למצבים ולתנאים בהם ניתן לדרוש בדיקה שכזו, בהמשך), כאשר מאז אותו מפגש יום שישי הוא לא צרך קנבוס. במצב כזה, ישנה סבירות מאוד גבוהה לכך שבדמו של אותו אדם עדיין יש שרידי סם, שיופיעו בבדיקת השתן שיידרש לעשות.
הבעיה היא, שכיום לפי החוק, ככל שנמצאים בדם של אותו נהג שרידי קנבוס, החוק רואה אותה כאדם שנהג תחת השפעת הסם, כאשר אין כל משמעות לריכוזו בדם. הדבר שונה באופן משמעותי מעבירה של נהיגה ברכב תחת השפעה של משקה משכר, שם, אדם ייחשב ככזה שנוהג בשכרות רק ככל שבדם שלו יימצא ריכוז של מעל 240 מיקרוגם אלכוהול בליטר דם (נתון המשתנה מעת לעת).
עד שנת 2005, המצב החוקי היה מעט שונה, כיוון שכדי להרשיע אדם בנהיגה תחת השפעת קנבוס, היה על התביעה להוכיח לא רק את העובדה שהנהג עישן סמים, אלא שהשימוש בסם השפיע באופן מהותי על האופן בו הוא נהג. ככל שלא הוכחה השפעה זו, לא ניתן היה להרשיעו. עם זאת, התיקון שנעשה בפקודה בשנת 2005 החמיר עם ציבור הנהגים והצרכנים, וכיום נטל ההוכחה התהפך כך שהנהג הוא שצריך להוכיח כי השימוש בסם לא השפיע על אופן הנהיגה שלו.
מה בדבר אנשים שיש להם רישיון לקנאביס רפואי?
כיום ישנה בעיה של ממש בחוק, שלכאורה מתעלם מציבור האנשים שיש להם אישור חוקי להשתמש בקנבוס רפואי משיקולים רפואיים. מדובר הרי, בקהל שמרביתו צורך באופן יומיומי את הקנאביס הרפואי, כך שבכל רגע נתון, בדיקת שתן שלהם תימצא "מלוכלכת" ותעיד על כך שעישנו סם. ואכן, כיום הלכה למעשה המשתמשים הללו חשופים לכתב אישום בגין נהיגה תחת השפעת קנבוס בכל פעם שהם נוהגים ברכבם. כבר כעת יצוין, כי זהו מידע שחשוב מאוד לחשוף הן בפני השוטר המעכב ובפני בית המשפט. כאשר עובדה זו מוצגת בפני הגורמים השונים, ייתכן שמראש לא יוגש כתב אישום כנגד הנהג, או שבית המשפט שידון בתיק יראה לנכון לזכות או להקל משמעותית עם הנהג, הכל כמובן, בהתאם לנסיבות הייחודיות של כל מקרה. חשוב לציין כי נשמעים באחרונה קולות בדבר הסדרת הנושא בתקנות הרלוונטיות, אך נכון לכתיבת שורות אלו אין כל שינוי ממשי בסוגיה מורכבת זו.
כיצד נעשתה בדיקה לאיתור קנבוס בדם?
בעקבות שינוי משמעותי שנעשה לאחרונה, בדמות תיקון 125 לפקודת התעבורה, קיימות כיום שלוש אפשרויות אופרטיביות לאיתור שרידי קנבוס (או כל סם אחר) בדמו של הנהג המעוכב: בדיקת רוק, בדיקת שתן או בדיקת דם. בין הבדיקות השונות ישנם הבדלים משמעותיים הן לעניין השלב והתנאים בהם ניתן לדרוש את הביצוע שלהן והן לעניין הנפקות המשפטית שלהם.
בדיקת רוק
דגימת רוק לאיתור קנבוס, היא בדיקה חדשה למדי שנכנסה לשימוש רק בשנת 2019, והיא תיעשה כבדיקה ראשונית לנהג, בדומה לבדיקת "ינשוף" אותה מבצעים השוטרים לאיתור אלכוהול. הייחוד בבדיקה זו, הוא שהיא יכולה להיעשות לכל נהג, בכל עת וללא קיומו של חשד סביר, בדומה לבדיקת הינשוף. הבדיקה תיעשה באמצעות ערכת בדיקה מסוימת שהותרה לשימוש על פי חוק.
בדיקת שתן
נהג יופנה לביצוע בדיקת שתן, רק במידה ויעלה אצל השוטר חשד סביר לכך שהנהג נוהג תחת השפעה של קנבוס או סם אחר. בניגוד לדגימת רוק, החוק מאפשר להרשיע אדם בנהיגה תחת השפעת סמים, אם יימצא בבדיקת השתן ממצא חיובי בדמות קיומו של קנבוס. זוהי הבדיקה העיקרית בה נעשה שימוש.
בדיקת דם
מדובר בבדיקה שלא נעשה בה שימוש לעיתים קרובות, והיא משמשת לרוב כאשר ישנו נהג מחוסר הכרה בעקבות תאונת דרכים כך שהוא לא יכול לספק בדיקת שתן. מצב נוסף הוא כאשר הנהג עצמו מבקש לבצע בדיקת דם משיקולים שונים. בדיקת דם תיעשה בידי גורם רפואי מוסמך, בתחנת המשטרה או במרכז רפואי.
מה קורה אם מאתרים שרידי קנבוס בדגימת רוק?
החוק קובע במפורש, כי לא ניתן להרשיע אדם בנהיגה תחת השפעת קנבוס על סמך תוצאות דגימת הרוק בלבד. עם זאת, ממצא חיובי בבדיקה תבסס אצל שוטר קיומו של חשד סביר. מנגד, גם במידה ודגימת הרוק מראה ממצא שלילי (כי אין קנבוס בדם), השוטר יוכל לדרוש ביצוע של בדיקת שתן לאיתור קנבוס, ככל שהתבסס אצלו חשד סביר מגורמים אחרים.
מה יכול להוביל לקיומו של חשד סביר?
לא קיימת בחוק או בפסיקה רשימה סגורה של מצבים שעונים על ההגדרה של חשד סביר. מדובר במושג עמום ומעורפל למדי, הנתון לפרשנות. עם זאת, ברור כי שוטר יכול לבסס חשד סביר מלא מעט גורמים ונסיבות שעלו במהלך העיכוב, למשל: שוטר הבחין באמצעים לשימוש בקנבוס ("דפי גלגול", "קססה", באנג); באם הנהג הודה בפני השוטר כי עישן קנבוס; נידף ריח חזק של סמים מהרכב ועוד. עם זאת כפי שצוין, מדובר ברשימה "פתוחה", כל מקרה ייבחן לגופו ובית המשפט הוא שיכריע בעת הצורך באם השוטר פעל כדין או לא.
בדיקה נוספת ששווה להכיר, היא בדיקת מאפיינים שניתן לבצע. מדובר בבדיקה נוספת, כלי עזר לשוטר, שנועדה לבחון את כשירותו של אדם לנהיגה על בסיס ה"ביצועים" שלו במספר מבחנים. השוטר ישוחח עם הנהג ויראה את אופן התנהלות השיחה; יבחן את יציבותו של הנהג, יבקש ממנו לצעוד בקו ישר ויבחן האם הוא עומד בכוחות עצמו או שמא הוא מתנדנד או נדרש בתמיכה; עוד תיבחן יכולתו לעקוב עם עיניו אחרי האצבע המורה ולגעת עמה באפו. ממצאים אלו יתועדו במסמך מפורט ויכולים להוביל לקיומו של חשד סביר במידה ונהג לא צלח באופן מספק את הבדיקה.
מה לגבי סמכות לחיפוש על פני הגוף או ברכב?
שוטר לא רשאי לבצע חיפוש ברכבו או על פני גופו של נהג ככל שאין חשד סביר לכך שהוא תחת השפעת קנבוס. עם זאת, חשוב להכיר כי שוטר יכול לבקש את הסכמתו של נהג לחיפוש וככל שתינתן "הסכמתו החופשית" של הנהג, הרי שהחיפוש יוכר כחוקי. בין יתר מספר תנאים נוספים, יצוין כי על השוטר לציין בפני הנהג שהוא מורשה לסרב לבדיקה וסירוב זה לא ישמש כנגדו.
חשוב לדעת: באם השוטר קובע כי ישנו חשד סביר לנהיגה תחת השפעת קנבוס, אזי סירוב לביצוע חיפוש באוטו או על פני הגוף יכול להוביל לכתב אישום בגין נהיגה תחת השפעת קנבוס (בדומה לנהג שמסרב לביצוע בדיקת "ינשוף"). מדובר בעבירה חמורה ובתי המשפט רואים אותה באופן לא פחות חמור מאשר במצב שבו נמצאו שרידי קנבוס בדם.
מה הענישה הצפויה לאדם שהורשע בנהיגה תחת השפעת קנבוס?
העונש העיקרי הוא פסילת רישיון נהיגה. פקודת התעבורה קובעת כי אדם שהורשע בעבירה מסוג זה, ייפסל רישיונו לתקופת מינימום של שנתיים. באם מדובר בנהג שכבר הורשע בעבירה שכזו בשנה קודם להרשעה, פסילת המינימום עומדת על ארבע שנים. אמנם, החוק מתיר בנסיבות מיוחדות להימנע מהטלת פסילת המינימום, אך בתי המשפט ממעטים להשתמש בסמכות זו, ששמורה למקרים חריגים במיוחד. יצוין כי במקרים רבים גופי התביעה יבקשו פסילת הרישיון לתקופה ארוכה יותר מפסילת המינימום הקבועה בחוק.
בנוסף לפסילת הרישיון, גופי התביעה יכולים לבקש להטיל מאסר בפועל על אדם שנהג תחת השפעת קנבוס. אמנם, במצב "רגיל" נהג לא נמצא בסכנה שכזו, אך ככל שישנן נסיבות מחמירות, דוגמת עבר תעבורתי משמעותית של נהג, הרי שישנו חשש אמיתי למאסר בפועל. עוד חשוב להכיר, כי אדם שנשלל רישיונו לתקופה העולה על 12 חודשים, יידרש לבצע מחדש מבחן תיאוריה וטסט נהיגה.
מדוע מומלץ להיוועץ בעורך דין?
כפי שניתן לראות והוסבר לעיל, למרות שלא מעט אנשים צורכים קנאביס ביום יום, נהיגה תחת השפעת קנבוס עודנה נתפסת כאחת העבירות החמורות בפקודת התעבורה. לצד זאת יצוין, כי לעיתים ישנם כשלים ראייתיים משמעותיים בחומר החקירה (למשל סביב קיומו של חשד סביר של שוטר) באופן שיש בהם כדי להשפיע על תוצאות ההליך המשפטי באופן משמעותי. עורך דין המתמחה בתחום, יבחן מנקודת מבטו ולאור ניסיונו המרובה את הנתונים והממצאים כדי לראות אם הליך העיכוב, החיפוש והבדיקה נעשו כחוק.
לאור האמור, אנו ממליצים בחום להיוועץ בעורך דין מומחה בתחום דיני התעבורה באם הואשמתם בעבירה של נהיגה תחת השפעת קנבוס. אנו מכירים בחשיבות ובתלות של אזרחים ברישיון הנהיגה, ונעשה כל שביכולתנו על מנת לסייע לכם ולהעניק את הייצוג המשפטי האיכותי והטוב ביותר.
