נהיגה בשכרות

מהי עבירת נהיגה בשכרות

עבירת נהיגה בשכרות מתייחסת לאדם שנהג ברכב (לאו דווקא רכב מנועי) לאחר צריכת משקאות אלכוהוליים בכמות העוברת את הקבוע בחוק ושהיא נמדדה במכשיר, בדיקת דם או בדיקת מאפיינים.

הדעה הרווחת היא שכדי לעבור עבירה של נהיגה בשכרות נדרשת הוכחה בדמות פלט של בדיקה ממכשיר, אך הדבר אינו נכון, שוטר רשאי לזמן נהג לדין בגין עבירה של נהיגה בשכרות גם על סמך בדיקת מאפיינים והתרשמות שלו מהנבדק בלבד (הסבר מהי בדיקת מאפיינים בהמשך). יחד עם זאת, ברוב רובם של המקרים יוגש כתב אישום לאחר בדיקה מדעית ולא רק על סמך בדיקת מאפיינים.

מדובר בעבירה שהיא מהחמורות בעבירות התעבורה, מאחר ואדם שנוהג תחת השפעת אלכוהול יכולות הריכוז שלו, המוטוריקה והיערנות יורדים בצורה ניכרת ומביאה לירידה משמעותית ביכולת שלו לתפעל את הרכב ולהגיב למצבים לא צפויים ופתאומיים ואף לקבל החלטות נכונות בזמן אמת.

לצערנו, בישראל ובעולם נגרמות תאונות דרכים רבות שהמעורב בהם נהג בשכרות ומכאן ההתייחסות הבלתי סלחנית והחמורה של המחוקק ובתי המשפט ביחס לעבירה זו.

לרוב מדובר בעבירות שמבוצעות ע"י נהגים צעירים אך לא רק. על עבירות המבוצעות ע"י קבוצות אוכלוסייה מיוחדות דוגמת נהגים חדשים/ צעירים ומקצועיים יורחב בהמשך.

למרות שההשפעה של צריכת אלכוהול משתנה מאדם לאדם ותלויה בקצב חילוף החומרים בגופו, מבנה גופו, גילו ומשקלו, נקבע רף אחיד לכמות האלכוהול בדם שממנה יחשב אדם שנהג בשכרות.

העונש הקבוע בחוק לעבירה של נהיגה בשכרות הינו עונש חובה (משמע אין שיקול דעת לבית המשפט) של שנתיים פסילה רישיון נהיגה בפועל בצמוד לעונשים נוספים.

נהיגה בשכרות: "אחת העבירות החמורות בעבירות התעבורה".

 

כיצד נבדק אדם הנחשד כי נוהג בשכרות:

המכשירים המוכרים והנפוצים ביותר, שבהם גם עושה שימוש משטרת ישראל, הם מכשירים הבודקים ריכוז אלכוהול באוויר נשוף, כלומר על כל כמות אוויר מסוימת כמה אדי אלכוהול נפלטו בבדיקה.

המכשירים הנמצאים בשימוש משטרת ישראל הם  "נשיפון", שהוא מכשיר הבדיקה הראשוני שנותן אינדיקציה ראשונית. מדובר במכשיר פשוט וקל לתפעול הנותן אינדיקציה מהירה לכמות האלכוהול בדמו של הנבדק, אך לא מפיק פלט מודפס ודיוקו אינו גבוה. מאחר שכך לא ניתן להתבסס על התוצאות המופקות ממנו כראייה משפטית.

המכשיר השני, נקרא "ינשוף" והוא מכשיר גדול יותר מבחינה פיזית, מדויק יותר והוא מפיק פלט מודפס של הבדיקה שמשמשת לאחר מכן כראייה קבילה בבית משפט. תוצאות בדיקת מכשיר זה ואמינותו נבחנו מספר פעמים ע"י בתי המשפט השונים וכאשר הוא מופעל ע"פ הוראות ההפעלה, תוצאתו קבילה כראייה וניתן על בסיסה להרשיע בעבירה.

 

מהי הכמות שמעליה יחשב אדם כמי שנהג בשכרות?

לא כל אדם שצרך משקה אלכוהולי ונהג יחשב כמי שנהג בשכרות. בחוק נקבע יחס של כמות (מיקרו גרם) אלכוהול לליטר אוויר נשוף שמעליה ייחשב אדם כמי שהוא שיכור ואינו כשיר ומורשה לנהיגה. בנוסף הכמות הנדרשת תלויה בסטטוס הנהג (גיל ותק רישיון הנהיגה / מקצועו וכו').

אדם שאינו נהג צעיר שהתגלה בבדיקה כי בדמו יותר מ 290 מיקרוגרם אלכוהול, יחשב כמי שנהג בשכרות וככל הנראה יוגש נגדו כתב אישום המבוסס על פלט הבדיקה כראייה.

לגבי נהג חדש / צעיר / נהג מקצועי מספיק שימצא בגופו כמות העולה על 50 מיקרוגרם לליטר אוויר נשוף, יחשב כמי שנהג בשכרות ויוגש נגדו כתב אישום. מאחר ומדובר בכמות מזערית אדם שצרך אלכוהול ונמנה עם אוכלוסייה זו אינו רשאי לנהוג גם אם שתה כמות מזערית של אלכוהול.

הערה: לגבי נהגים צעירים החוק מחמיר יותר שכן מדובר בנהגים שאינם מנוסים וממילא מדובר בדרך כלל בצעירים בגילם ועל כן ההחמרה היתרה. עוד יצוין כי לגבי אוכלוסיות אלו המדינה מקשה מאוד להגיע להסדר מקל, בין היתר בגלל המאפיינים של אוכלוסייה זו.

חשוב בהקשר זה לציין כי אין רלוונטיות לתחושה הסובייקטיבית של הנהג בנוגע למצבו, כך שגם אם אדם מרגיש שהוא אינו שיכור ויכול לנהוג, אין זה אומר שעל פי כמות האלכוהול בדמו הוא ראשי לנהוג. אין להסתמך על תחושתו של אדם משתי סיבות עיקריות, האחת כאשר אדם שיכור חושיו לרוב מתערפלים וספק אם הוא יכול לסמוך על תחושותיו בנוגע למצבו, שנית וחשוב לזכור זאת, אין שום רלוונטיות ליכולות שלו ולתחושותיו לעניין הקביעה בין אם הוא שיכור ובין אם לאו. כלומר זה שאתה חושב שאתה יכול לנהוג ואתה מרגיש ערני וכשיר לא אומר שלא תיחשב כמי שנהג בשכרות.

לדוגמא שני אנשים ששתו אותה כמות אלכוהול, יכול שאחד יחשב שיכור ולא מורשה לנהיגה ואחד לא, והכל בהתאם לריכוז האלכוהול בדמו ולמרות ששיניהם מרגישים שהם כשירים לנהיגה.

כפי שציינו קודם גם אין קורולציה בין כמות האלכוהול שאדם שתה לבית ריכוז האלכוהול שימצא בגופו בבדיקה, וזאת מאחר והדבר תלוי במשתנים רבים כגון חילוף חומרים, אם אכל, אם ביצע פעילות גופנית שזירזה את חילוף החומרים, משקלו גילו ויכולת של גופו לפרק את האלכוהול בדמו.

הסעיף בו מופיעה ההגדרה מיהו שיכור הוא סעיף 64 ב' לפקודת התעבורה.

 

ענישה על נהיגה בשכרות

כפי שציינו קודם הענישה תלויה במספר מרכיבים, אך יש לשים לב כי מדובר בענישת מינימום, כלומר אין לבית המשפט שיקול דעת לקולא בקביעת העונש למי שהורשע בנהיגה בשכרות – מדובר בעונש מינימום חובה וניתן לגזור רק עונש גבוה ממנו.

לרוב מי שהורשע בעבירה זו, לצד הפסילה בפועל, יגזרו עליו גם עונשים נוספים בדמות פסילה על תנאי, קנס, התחייבות כספית להימנע מעבירה ואף מאסר על תנאי.

 

מה לגבי מי שכבר הורשע בעבר וזוהי הפעם השנייה שלו?

פה כבר מדובר על ענישה מחמירה ביותר שנקבע לצידה עונש מינימום של 4 שנות פסילה בפועל או יותר ולבית המשפט ורק בנסיבות מיוחדות יכול לחרוג מעונש זה.

לצד דברים אלו חשוב לציין כי עו"ד שהוא מתמחה בעבירות תעבורה יכול להביא להרשעה בעבירה פחותה יותר שאין בגינה עונש מינימום ובכך לצמצם את תקופת הפסילה בפועל.

כך לדוגמא לקוח משרדנו שנתפס נוהג שבגופו 460 מ"ג לליטר אוויר נשוף קיבל במסגרת עסקת טיעון 2 חודשי פסילה בלבד והעבירה בה הורשע תוקנה לעבירה מקלה יותר. ההסדר הוסכם בעקבות כשלים שהיו בהפעלת הינשוף, דוחות השוטרים  שנבעה מכשלים שהתגלו בעבודת המשטרה ובהוראות ההפעלה.

במקרה אחר בו דובר על נהיגה בשכרות בפעם השנייה המחייבת פסילת מינימום של 4 שנים, לאחר עבודה אינטנסיבית של צוות המשרד על התיק, נשפט ל-4 חודשי פסילה בלבד עקב כשלים שהיו בבדיקת הכיול ובדוחות המשטרה.

אין ללמוד ממקרים אלו לגבי כלל המקרים, אך הסתייעות בשרותי עו"ד שמכיר את תורת ההפעלה של המכשיר, את הכללים שנקבעו בפסיקה וביצע בחינה יסודית של חומר הראיות יכול בהחלט במקרים רבים לשנות את התמונה ולהביא לענישה מקלה.

צוות המשרד מודע ויודע כמה חשוב ללקוח הרישיון שלו ואנו פועלים על תיק כאילו הוא תיק אישי שלנו וין הנחות בעניין זה. יש תוצאה רצויה ואליה נגיע.

אם הוזמנתם לדין בנהיגה בשכרות, אל תיקחו סיכון, אל תנסו לייצג את עצמכם, מדובר בעבירה שמתייחסים אליה בחומרה רבה, ולא ניתן לתקן בדיעבד נזק שכבר נעשה. יש ליצור קשר עם עו"ד אפילו עוד משלב הבדיקה שכן הכוונה נכונה יכולה לסייע בהמשך התיק.

שהרישיון שלכם בסכנה אל תתפתו לפנות לעורך דין שהוא לא מתמחה בתחום ועוסק בו כדרך עיסוקו. עבירות תעבורה הם התמחות ספציפית וייחודית הדורשת ידע רב, ניסיון והכרה עם המערכת. אל תתפתו למחיר זול של עו"ד שאינו מתמחה בתחום, עבודה על תיק של נהיגה בשכרות היא מורכבת ודורשת ידע טכני ומשפטי רב בנוסף למאמץ, אסרטיביות ורצון לנצח.

מכל מקום בעת כל מפגש עם שוטר המלצת משרדנו היא תמיד לנהוג בכבוד לשוטר העושה את עבודתה אך יחד עם זה להיות מודע לזכויותייך ולפעול בצורה חכמה עוד משלב החשד והבדיקה.

 

מהי בדיקת מאפיינים

מדובר בבדיקה שלרוב באה לתת אינדיקציה נוספת על הבדיקות המדעיות (בדיקת הינשוף או בדיקת דם). מדובר במספר פעולות שדורש הבודק מהנבדק לבצע ובאות להצביע וללמד על יכולותיו הקוגניטיביות והמוטוריות של הנבדק.

מדובר במספר דרישות מסוימות שידרוש השוטר הבודק מהנהג לבצע, הכוללים הליכה לאורך קו ישר, עמידה יציבה, הבאת אצבע שמאל וימין לכיוון האף וכמובן התרשמות כללית של הבודק מהנבדק. ההתרשמות של השוטר לרוב מבוססת על ניסיונו והתרשמותו מהנבדק, לכן התנהגות אלימה , חסרת סבלנות, אגרסיבית ומבולבלת – תביא לכך שהבודק יתרשם כי אכן מי שמולו הוא שיכור, על כן השתדלו לדבר בנימוס בבהירות ולכבד את השוטרים.

השוטר יבדוק אם נודף מהנבדק ריח אלכוהול, התנהגות מחשידה, חוסר תקשורת, תשובות מבולבלות, יכולת להתרכז וכו'. פה מדובר על התרשמות סובייקטיבית של הבודק ועל כן אינה מדעית ומדויקת אך נותנת אינדיקציה נוספת.

על כן, השתדלו להבין היטב את הוראות השוטר וככל ואינכם מבינים לא להתבייש לבקש הסבר נוסף ואף הדגמה של השוטר לפעולה הנדרשת.

משרדנו ממליץ ככל וניתן, להסריט את הבדיקה ובכלל את המפגש עם השוטר ככל וזה ניתן ואינו מפריע לעבודת המשטרה. למען הסר ספק יש לכם זכות לצלם את כל מהלך הבדיקה.

 

סירוב לבדיקה אלכוהול

קיימת איזו סברה בקרב הציבור שאם אכן אתה נוהג בשכרות ונעצרת לבדיקה, עדיף לסרב לה – הדבר שגוי מיסודו. אדם המסרב לבדיקת אלכוהול מוחזק כמי שבדמו כמות אלכוהול גבוהה וצפוי לעונש הקבוע בחוק – קרי שנתיים פסילה.

ברוב רובם של המקרים סירוב לבדיקת אלכוהול יביא לתוצאה סופית גרועה יותר מאשר ביצוע הבדיקה גם אם בבדיקה נמצא כמות גבוהה מהמותר. כמובן שאם אתם רואים שהבדיקה אינה מבוצעת כנדרש, לדוגמא שלא המתינו את הזמן הנדרש מרגע העצירה עד הבדיקה, לא הוחלפה פיה או שלא ניתנה לכם הזדמנות נוספת עם לא נשפטם כמות רצויה, ניתן ורצוי לדרוש כי דברים אלו ירשמו בתגובתכם.

מהי פסילה מנהלית?

כאשר אדם נמצא נוהג בשכרות, מלבד כתב האישום שיוגש נגדו, קיימת פעולת אכיפה מידית והיא פסילה מנהלית (טרם הגשת כתב אישום) מלהחזיק רישיון והשבתת הרכב לעד חודש ימים בהתאם להחלטת הקצין בהליך השימוע.

מדובר על ענישה בטרם נדון בכלל כתב האישום, משמע על בסיס ראיות מנהליות שנבחנות ע"י קצין המשטרה ונתונה לשיקול דעתו, טרם בחינתם ע"י בית המשפט.

ההליך שבו נקבע תקופת הפסילה או ההשבתה המנהלית נקרא הליך שימוע והוא הליך חובה. עניין זה נשאב מדיני המשפט המנהלי שאומר שלא תקופח זכותו של אדם ע"י רשות מבלי שקוים הליך שימוע על פי דין וחשוב מכך שהליך זה נעשה בלב פתוח ובנפש חפצה. כלומר כאשר מגיע אדם או עו"ד מייצג בפני קצין המשטרה על הקצין לשמוע אותו באוזן קשובה ובלב פתוח ולקיים שימוע כדין.

אין מדובר בעניין טכני בלבד אלא הליך מהותי שחייב להתקיים ע"פ הכללים המנחים והמחייבים.

עו"ד שעוסק בדיני תעבורה ומכיר את החוק והפסיקה יכול להביא לכך שעוד בשלב השימוע תקוצר או תבוטל הפסילה וההשבתה המנהלית. להליך השימוע חשיבות רבה שכן מדובר בעונש לאלתר מה שלעיתים מקשה על היכולת להתארגן אליו וזאת מבלי שנבחנו ראיות ונטענו טיעונים בפני בית משפט.

אם קיימות טענות הגנה או טעמים אישיים חשוב לטעון אותם כבר בשלב השימוע שכן לא כל מי שהוגש נגדו כתב אישום הוא בהכרח ביצע את העבירה, לא אחת בעקבות הליך שימוע ופירוט טענות בפני הקצין, מבוטל כתב האישום וכלל לא מגיע לבית משפט.

הליך השימוע יכול שיעשה במקום בו נעצר הנהג (אם נוכח קצין משטרה מוסמך במקום), ויכול שהתקיים במשרדי משטרת התנועה עד 3 ימים לאחר מכן.

כאשר השימוע נערך שלא במקום, הנהג יכול לנצל זאת לטובתו שכן יכול להיוועץ עם עו"ד טרם השימוע ואף לשכור עו"ד מומחה להליך השימוע.

בנוסף, אם סבור עו"ד כי טענותיו לא קיבלו ביטוי ראוי בהליך השימוע או שהוא סבור שהחלטת קצין המשטרה אין בתוך מתחם הסבירות או שקיימות נסיבות אישיות ומשפחתיות  מיוחדות, הוא יכול לפנות לבית המשפט כנגד החלטת הקצין ולנסות ולשנות את ההחלטה.

לא אחת, כאשר טענו בשם לקוח משרדנו טענות בשימוע שלא התקבלו, דווקא בית המשפט כן קיבל את טענותינו מה שבא לידי ביטוי בקיצור תקופת הפסילה המנהלית ו/או ההשבתה. חשוב לציין כי בית המשפט ער לטענות הנהג עקב ההליך הדרקוני והמידי שמותיר את האזרח בלי רכב ובלי רישיון באופן מידי, מבלי יכולת לנסוע לעבדותו, לסייע לבני משפחתו ואף אולי לפגוע ביכולת שלו להתפרנס. לרוב, בית המשפט ער וקשוב לטענת הנהג.

מלבד הטיעונים על נסיבותיו האישיות של הנהג, בית המשפט יביא בחשבון גם את עוצמת הראיות שיש כנגד הנהג ואת מחדלי המשטרה אם אלו זועקים לשמיים. כלומר בית המשפט יבחן מנהלית את הראיות עוד טרם תחילת המשפט ובירור האשמה.

על פי סעיף 47 לפקודת התעבורה פסילה מנהלית תהיה ע"י קצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה. שוטר שאינו קצין בדרגת מפקח ומעלה לא יכול לפסול מנהלית רישיון נהיגה.

בשיקול דעתו צריך קצין המשטרה להביא החשבון את מסוכנתו של הנהג, בין היתר ע"פ עברו התעברתי, ולבחון את מידת המסוכנות הנשקפת מחזרתו של הנהג לנהוג. בנוסף וע"פ כללי המשפט המנהלי נדרש הקצין לבדוק גם את הראיות שבידיו, ראיות ברמה הלכאורית, ולבדוק אם יש בכוחן הלכאורי להביא להרשעת הנאשם ועל כן עו"ד מייצג יכול כבר בשלב זה לבחון את הראיות ולטעון לחולשתן.

בעבירות בתוספת הרביעית, שעבירת נהיגה בשכרות נמצאת בה, רשאי קצין המשטרה לפסול נהג מלהחזיק ברישיון לעד 30 ימים באופן מידי ואף להורות על השבתת הרכב מבלי קשר לבעלות על הרכב.

אין להתבלבל פסילה מנהלית היא פסילה לכל דבר ועניין ונהיגה תחת פסילה מנהלתית כמוה כנהיגה בפסילה, שהיא העבירה מהחמורות בפקודת התעבורה.

עניין נוסף שיש לזכור אם לא תופיע לשימוע בפני הקצין יש לקצין אפשרות לפסול אותך בהעדרך ואם לא תופיע לדיון אף לשפוט אותך בהיעדרך ולהטיל עלייך את פסילת המינימום הקבועה בחוק ועונשים נוספים.

חשוב לזכור מדובר בתחום התמחות לכל דבר ונדרש ידע מקצועי ספציפי וחשוב מכך ניסיון בייצוג בתיקי שיכרות, על כן לא כל עורך דין, מוכשר ככל שיהיה, יכול לייצג בעבירות אלו.

עו"ד לתעבורה מנוסה הוא בעל ידע לזהות כל פגם ראייתי ויכול  להביא מביא לזיכויו של הלקוח או או לכריתת הסדר טיעון מקל.

כאשר עו"ד תעבורה ניגש לבחינת חומר הראיות, במיוחד בעבירה של נהיגה בשכרות, עליו להיות מודע לחוק ולפסיקה וכן לעניינים טכניים של הפעלת אמצעי הבדיקה.

כדי להרשיע אדם על סמך בדיקה מדעית ודו"ח בודק, יש לשים לב שקוימו התנאים והכללים לאורך כל ההליך, מעצירת הנהג ועד לכתיבת הדו"ח.

לצורך הדוגמא עו"ד שמתמחה בעבירות תעבורה יבדוק אם בוצע כיול למכשיר, הן בתחילת משמרת והן בסיומה, האם הוחלפה פיה, האם המתינו את הזמן הנדרש מרגע העצירה ועד לבדיקה, האם הבודק וידא כי הנבדק לא אכל, לא שתה, לא עישן סיגריה, לא הקיא והאם נמדדה כמות אוויר נדרשת, מספר הבדיקות וכו'.

כל אי עמידה בכללים שנקבעו בחוק ובפסיקה עשויה להביא לביטול כתב האישום או לפגיעה משמעותית בחומר הראיות שעשויה להביא את התביעה לכריתת הסדר טיעון מקל ולא את עונש החובה הקבוע בחוק.

עו"ד תעבורה מנוסה, מעבר לעמדה העונשית, ינסה להביא גם לתיקון העבירה, כך שהלקוח לא יישא בעברו התעברתי עבירה מכוערת כמו נהיגה בשכרות.

לא אחת במקומות עבודה מסוימים נדרש מועמד להציג גם את עברו התעבורתי כתנאי לקבלה לעבודה. רישום תעבורתי בעבירה כה חמורה עשוי להביא לכך שאדם לא יתקבל לעבודה או חליליה יפוטר בעקבות העבירה.

לא אחת אני שומע מלקוחות שאומרים שהם רוצים לייצג את עצמם ושיש להם טענות הגנה שהם רוצים לעלות בעצמם וסבורים שבית המשפט בטוח יזכה אותם. זוהי שגיאה קשה שעלולה להביא לתוצאה חמורה. בית משפט פועל ע"פ כללים וסדרי דין, ונדרש להכיר טוב את אלו וכיצד להביא את הטענות בפני בית משפט. לעיתים נאשם הטוען בעצמו בבית משפט עשוי לומר דברים שיסבכו אותו יותר למרות שהוא סבור שאלו עשויים להועיל לו. בית משפט הוא מקום לשחקנים מקצועיים, אל תהמרו בו במיוחד אם אתם סבורים כי קיימות לכם טענות הגנה מהותיות.

לעיתים טענה שנראית לכם סופר רלוונטית ואתם בטוחים שתביא לזיכוי, תפעל כחרב פיפיות נגדכם ועלולה לסבך אתכם, וכאשר תבקשו לתקן זאת לאחר מכן באמצעות עו"ד הוא יתקשה מאוד לתקן זאת.

על כן חשוב מאוד לכל הפחות להתייעץ עם עו"ד שהוא מתמחה בדיני התעבורה והדין הפלילי.

משרדנו ממליץ להימנע מלנהוג ברכב גם אם שתיתם כמות אלכוהול קטנה וגם אם אתה מרגישים טוב, אך אם נתפסתם נוהגים בשכרות פנו עוד היום לעו"ד שמתמחה בעבירות תעבורה.

שמרו על הרישיון שלכם ואל תסתכנו!!!!

 

הליך משפטי, במידה והוגש כתב אישום בגין נהיגה בשכרות

מאחר ועבירות תעבורה כפופות לסדר הדין הפלילי, נראה מאפיינים דומים בסדרי הדין בבית משפט לתעבורה.

ההליך נפתח בהגשת כתב אישום, למרות שהשימוע קודם לו והוא מאין הליך שיפוטי בפני עצמו, אך הליך בירור האשמה נפתח בהגשת כתב אישום. לעיתים בעבירות תעבורה חמורות טרם הגשת כתב אישום מבוצע שימוע (לא אותו שימוע מנהלי עליו דיברנו קודם) אלא שימוע טרם הגשת כתב אישום.

בהליך זה מגיע הסנגור לשכנע את התביעה שלא להגיש כתב אישום, זאת באמצעות ראיות שהוא יציג בפניהם, כשלים בראיות הקיימות, פסיקה וכו'.

לאחר הסדרת הייצוג, יפעל עו"ד יבקש עורך הדין מהתביעה לעיין ולהעתיק חומר חקירה שנאסף והוא זכאי לכך (פלטי הבדיקה, מזכר וזכ"ד של השוטרים, דו"ח עיכוב, תיעוד חזותי, דו"ח בדיקת מאפיינים, דו"חות כיול ותקינות, דברי הנהג וכו'). לא אחת מעיון בחומר החקירה מתגלים דברים שעומדים בניגוד לחוק ולפסיקה ואף סתירות בין דברי השוטרים. אלו, מחלישים את חוזק הראיות שבידי התביעה ועשויים לסייע לקיצור העונש ואף להביא לחזרה מכתב אישום.

בניגוד לדו"חות בעבירות "פחותות" יותר, בעבירות תעבורה חמורות, מעבר לדו"ח קיים חומר נוסף שיש לבקשו אקטיבית מהמשטרה.

לאחר הגשת כתב האישום מתקיים דיון הקראה, בו מוקרא כתב האישום לנאשם הוא צריך להשיב עליו.

בדרך כלל בשלב יפעל הסניגור להגיע להסדר טיעון שלדעתו או ראוי ונכון בהתאם לחומר הראיות שהוא בחן. במידה והסניגור סבור כי הסדר הטיעון שהוצא לו אינו תואם את עוצמת ואיכות הראיות, ממשיכים לדיון לפי סעיף 144, הוכחות, הכרעת דין ופסק דין.

לסיכום

נהיגה בשכרות היא עבירה חמורה וסוכנת ויש להימנע מכך, וזאת המטרה לשמור על חייכם ועל חיי הסובבים אתכם.

שתיתם, סעו במונית, לכו ברגל, תבקשו מחבר או בן משפחה שיגיע לאסוף אותכם – אל תנהגו!!!!

נעצרתם לבדיקת אלכוהול, שתפו פעולה עם השוטרים ותכבדו אותם (תוך עמידה על זכויותיכם כמובן), התנהגות שלוחת רסן ושאינה מכבדת עשויה לבוא לרעתכם ואף עשויה להעיד כי אתם בגילופין.

אם אתם יכולים, עוד משלב הבדיקה צרו קשר עם עו"ד, ייעוץ ראשוני נכון עשוי להשפיע על כל התיק בהמשך.

אל תדברו יותר מדי, תענו תשובות קצרות לשאלות ואל תנדבו מידע מפליל. להגיד שתיתי רק חצי כוס בירה לא יקדם אתכם לשום מקום, כך גם להצטער או לבקש שיוותרו לכם. ברוב המוחלט של המקרים שוטר לא "יוותר" לכם על עבירה חמורה של נהיגה בכשרות, לכן העניין מיותר. צאו מנק' הנחה שאתם מתועדים תמיד במצלמות הגוף של השוטרים, ומילה שנאמרה לא ניתן להחזיר.

במידה והוזמנתם לשימוע, אל תלכו לבד, טיעונים שאתם חושבים שיועילו לכם מול הקצין, עשויים לסבך אתכם. זכרו גם לפני שימוע במקום, יש לכם זכות להיוועץ עם עו"ד – אל תוותרו על זכות זו..

הוגש נגדכם כתב אישום, פנו בהקדם לעו"ד שמתמחה בעבירות תעבורה, אל תתפתו ללכת לעו"ד שאינו מהתחום גם אם מדובר בעו"ד מוכשר או שאתם מכירים עליו וסומכים עליו.

השתדלו לתעד כמה שאתם יכולים, יש לכם זכות כזאת ועשו בא שימוש, כמובן מבלי לפגוע בעבודת השוטרים.

שמרו בטלפון מספר טלפון של עו"ד שלא תצטרכו באותו הרגע להתחיל לחפש ולהתעסק בזה

והכי חשוב סעו בזהירות!

נתפסת נוהג בשכרות פנה לעו"ד מומחה בתחום ותשמור על הרישיון שלך!

ניתן לקבל מידע על עברות תנועה נוספות כאן:

לקבת ייעוץ משפטי בנושא, צרו קשר עם משרד עורכי דין שלנו, נשמח לעזור!

 

מותר 1/3 בירה?

רוב האנשים סוברים שניתן לשתות עד 1/3 בירה או כוס יין או שני צ'ייסרים כדי לעמוד בכמות המותרת בחוק. אלא שזהו מיתוס, מפני שלא המשקה קובע את כמות האלכוהול, אלא אחת משתי בדיקות אפשריות:
בדיקת דם – ריכוז אלכוהול בדם של למעלה מ-50 מיליגרם לכל ליטר דם מבטא מצב של שכרות. בדיקת נשיפה – ריכוז אלכוהול בליטר אוויר של למעלה מ-240 מיקרוגרם מבטא מצב של שכרות. פרטים באתר או בטלפון.

 

סירוב לבדיקת שכרות

מיתוס נוסף סביב נהיגה בשכרות הוא הזכות לסרב לבדיקה. למען האמת, לא ניתן להכריח שום אדם לבצע את בדיקת הינשוף, אך חובה לדעת כי החוק רואה בסירוב כהוכחה לכך שהנהג המסרב הוא שיכור בוודאות, שכן אם הוא פיקח – מדוע יסרב?

 

מה עושים כשכמות האלכוהול בבדיקה יוצאת גבולית?

ניתן לומר באופן מסויג כי נהג שיכור שבגופו נמצאה כמות של 250 מיקרוגרם, יוכל באמצעות עורך דינו להגיע להסכמים מקלים מאוד מול התביעה ולזמן פסילה מינימלי, אם בכלל.

*אין לראות באמור לעיל ייעוץ משפטי ולפני כל פעולה משפטית יש להתייעץ עם עו"ד העוסק בתחום ואין הכותב אחראי על שום נזק אשר ייגרם לעושה שימוש במאמר זה.

לקבלת ייעוץ מעורך דין
מידע נוסף

השאירו פרטים ועו"ד יחזור אליכם בהקדם

שלום, אני מעוניינ/ת לייצור קשר עם עורך דין תעבורה, אשמח לקבל פרטים.
דילוג לתוכן