שפה
תפריט

איומים מכל הסוגים

אם יש משהו שכולנו עדים לו בשנים האחרונות במדינת ישראל, זו האלימות ההולכת ומתחזקת. יותר ויותר מקרים של אלימות חוזרים ונשנים אצלנו בארץ, בין אם זה אותו אדם שנרצח כי סירב לתת למישהו סיגריה על חוף הים ובין אם זה אותו נהג שמצא עצמו נכה לכל החיים רק כי לא פינה למישהו חניה. לכן ברור מדוע כל מה שקשור לעבירות של איומים מכל הסוגים הפך להיות הרבה יותר רגיש מבחינת בית המשפט, שכן בית המשפט, בדרכו שלו, מנסה למגר כמה שרק אפשר את תופעת האלימות בארץ. אחת מהדרכים של בית המשפט לעשות הוא היא כמובן להחריף את הענישה ולכן זה לא פלא שעוד ועוד התנהגויות מסוגים שונים יכולות התפרש בתוך איומים וסוגים שונים של אלימות.

מה היא למעשה עבירת איום ומהם היסודות שלה?

בבואנו לנסות ולהגדיר מה זה איום ומהיכן היסודות של החוקים בתחום הזה, אנחנו רואים שלמעשה סעיף 192 לחוק העונשין מגדיר בצורה כזאת עבירות של איומים: "המאיים על אדם בכל דרך שהיא, בפגיעה בגופו, בחירותו, בשמו הטוב או בפרנסתו שלו או של אדם אחר, הן במטרה להפחיד, להזיק או להקניט – דינו מאסר שלוש שנים". מה שחשוב לשים לב אליו בהגדרת החוק כאן, היא שההגדרה בסופו של דבר מאוד כללית שכן הרבה מאוד סוגים של התנהגויות יכולות להתפרש כאיומים מסוגים שונים. את זאת ניתן להסיק מהמילים " בכל דרך שהיא" אשר מופיעות בלשון החוק. אם זאת, כאשר אנחנו יורדים לפרטים הקטנים יותר אנחנו רואים שמבחינת בית המשפט ישנו הבדל בין איומי סרק שאינם נחשבים לרציניים ובין איומים ממשיים של אדם כלשהו כלפי אדם אחר לפגוע בגופו, במוניטין שלו או בפרנסתו. בנוסף לכך, יש להיות ערים לכך שמבחינת החוק זה ממש לא משנה אם האיום מומש או לא, שכן מספיק שהתקיים האיום ומספיק שהיה איום או הייתה הפחדה מצד גורם אחד כלפי גורם אחר. בנוסף לכל אלה, כמובן שקיים כאן גם היסוד הנפשי, שכן יש להוכיח שהאיום נעשה תוך כוונה להפחיד או להקניט את האדם שעליו מאיימים. במילים אחרות, יש להוכיח בפני בית המשפט שהאדם שביצע את עבירת האיום אכן היה מודע לכך שדבריו או מעשיו יהוו איום והפחדה כלפי האדם שעליו הוא איים.

מה יכול להיחשב כאיום בפועל?

כפי שהזכרנו לעיל, מבחינת החוק ניתן לראות שההגדרה מאוד רחבה שכן לא מעט התנהגויות יכולות להיחשב כאיום. לדוגמא: איום שנעשה בעל פה ובצורה מילולית, איום שנעשה בכתב ואפילו איום שנעשה בשפת גוף – כל אלה יכולים להוות מבחינת בית המשפט איום של אדם אחד כלפי אדם אחר. שימו לב שבעידן המודרני איומים יכולים להתקיים גם ברשתות החברתיות, באימיילים ואפילו במסרונים או בכל דרך תקשורת אחרת, מה שאומר שהיריעה רחבה ביותר ויש אינספור אפשרויות לאיומים. מצד שני, ראינו שיש גם אמינות שיכולות להיחשב כאיום, כמו "אני עוד אראה לך מה זה", אך הפשר שלה מאוד מעורפל. לכן, כאשר בית המשפט מנסה להבין ולנתח את הדברים, אחד מהכלים שעומדים בפניו הוא לבדוק מה היה עושה אדם סביר ואיך היה מגיב אדם סביר למשמע איומים מאותו סוג. כל אבירת איומים, ולא משנה מאיזה סוג היא, מהווה פגיעה בביטחונו האישי של האדם, וזה נכון בין אם החשש ריאלי ובין אם לא. לכן בית המשפט מוצא לנכון לטפל בעבירות כאלה בצורה חמורה ביותר, בין אם העבירות מילוליות, נעשו בשפת גוף או בכל דרך אחרת.

רוצה לקבל ייעוץ משפטי? השאר פרטים עכשיו!

בעבירות איומים מכל הסוגים קיימים יסוד עובדתי ויסוד נפשי

ראשית, חשוב לדעת שכיוון שבית המשפט מנסה למגר את האלימות שאיתה אנחנו מתמודדים בארץ, למעשה בימינו זה מספיק שאדם פלוני מסוים יתלונן על אדם אחר בפני המשטרה בנוגע לאיומים ומייד אותו אדם ייעצר. ניתן יהיה לפתוח נגדו בהליך פלילי ולכן כל אחד מאיתנו חייב להיות מודע לעניין הזה ולנהוג במשנה זהירות אפילו בכל אותם המצבים שבהם אנחנו עלולים "לאבד את הראש" ולהתרגז על מישהו מאוד. בבואנו לראות איזה יסודות צריכים להתקיים כדי שעבירה מסוימת אכן תיחשב מבחינת החוק כעבירת איומים, אנחנו רואים שצריך להתקיים הייסוד העובדתי אך גם הייסוד הנפשי. מבחינת היסוד העובדתי אנחנו רואים שמדובר על מעשה העבירה עצמו, כלומר על האיום, בין אם הוא פיזי, מילולי או מועבר בכל דרך אחרת. לעומת זאת, מבחינת היסוד הנפשי אנחנו רואים שמדובר למעשה על הכוונה של המאיים לאיים על אדם מסוים ולהפחיד אותו. במילים אחרות, המאיים למעשה הציב לעצמו מטרה לאיים ולהפחיד אדם מסוים והיה מודע, לכל אורך הדרך, למעשים שלו ולהשלכות שיכולות להיות להם. עם זאת, כפי שראינו לעיל, יש לא מעט מקרים שבהם אדם מסוים מאיים על אדם אחר אך האיום לא ממומש. נשאלת השאלה, אם כך, האם גם במקרה כזה באמת חייב של המאוים יכולים להיהרס? התשובה הראשונית שלנו תהיה "לא", כי רק היה מדובר רק על איום שלא מומש. מצד שני, אנחנו רואים שבפועל לא כך הדברים. בפועל לא אחת אדם שנמצא במצוקה כי הוא מפחד וכי הוא ספג איומים מכל הסוגים מאדם אחר, עלול לנהוג בצורות שונות שבאופן רגיל הוא כלל לא היה נוהג בהן. לדוגמא, איום ולחץ יכולים להוביל אדם אפילו להתאבדות, להיעלמות או לבריחה קיצונית. אותו אדם שמרגיש מאוים יכול לנהוג בצורה עוד יותר אלימה, מתוך הצורך להגנה עצמית, מה שאומר שגם לאיום שלא מומש בהחלט יכולות להיות השלכות, ואפילו מאוד קיצוניות, על אותו אדם שעליו איימו. בנוסף לכל אלה, עצם החיים בצל הפחד והאיום עלולים לפגוע קשות בשקט הנפשי של האדם המאוים ולכל אלה יש מחיר כבד.

עורך דין שי טייב
עורך דין בארי מיסקביץ'

איך מבחין החוק בין איום של ממש ובין אזהרה?

כיוון שמדובר בכל המקרים האלה, כמעט תמיד, על מילים שבעל פה, זה מאוד מורכב לקבוע האם מדובר על איום או על אזהרה. יש הבדל כמובן בין השניים ואין ספק שאזהרה נחשבת להרבה פחות חמורה לעומת איום. נוכל לבחור את הנושא הזה בעזרת דוגמא ספציפית. אם, למשל, מגיע מנהל חברת אבטחה לבעל עסק מסיום, מציע לאותו בעל עסק את שירותי החברה שלו ומקבל תשובה שלילית, הוא יוכל לבחור להגיב בדרכים שונות. אם אותו בעל חברת אבטחה בחר לומר משהו כמו "חבל שאתה לא שוכר את השירות של החברה שלי, עלולים לקרות לעסק שלך דברים רעים", בית המשפט יבדוק איך להתייחס למשפט כזה. האם באמת מדובר כאן על איום או שזו בסך הכול אזהרה שנאמנה מתוך עגמת הנפש של בעל חברת האבטחה? בדרך כלל המבחן שעומד לרשות בית המשפט ושבו הוא יבחר להשתמש, זו השאלה האם למאיים יש שליטה כלשהי או השפעה אפשרית על התממשות הסכנה שבגינה הוא מזהיר. כלומר, במקרה הזה, איזה סוג של דברים רעים יקרה? והאם הוא בעצמו יגרום לאותם הדברים הרעים? במקרה שהבאנו לעיל מדובר על אזהרה ולא על איום ולכן בית המשפט ינהג בהתאם.

האם קיים הבדל בין איום ובין סחיטה באיומים? ואם כן, מה הוא אותו הבדל?

עוד נושא שצריך לענות עליו, זו השאלה האם קיים באמת הבדל בין איום ובין סחיטה באיומים. עבירות איומים, כפי שראינו, מוגדרות בחוק כמצב אשר בו למעשה כוונתו של המאיים היא לטיל אימה על הקורבן. לעומת זאת, בעבירות של סחיטה באיומים המטרה היא לא רק להפחיד אלא גם להניע את הקורבן לביצוע פעולה מסוימת. אומנם מה שמשותף לשתי העבירות הללו זו המטרה להפחיד את הקורבן אך במקרה של סחיטה באיומים אנחנו רואים שיש רצון מצד התוקף לגרום לקורבן לעשות מעשה כלשהו. זו עבירה הרבה יותר חמורה מאשר עבירת איומים אחרות ולכן העונש עליה יהיה בהתאם. למעשה, כאשר מדברים על עבירות של סחיטה באיומים אנחנו יכולים לראות שהעונש עומד על בין 7 ל 9 שנות מאסר, שזה הרבה יותר מאשר שלוש שנות מאסר על עבירות איומים מסוגים שונים.

רוצה לקבל ייעוץ משפטי? השאר פרטים עכשיו!
עורכי הדין ינובסקי וטייב
לקבלת ייעוץ מעורך דין
עשוי לעניין אותך
סירוב לבדיקת שכרות

הקדמה שינוי חקיקה – שינוי גישה באילו מצבים מותר לשוטר לבצע בדיקת שכרות? מה ייחשב כסירוב לביצוע בדיקת שכרות? מדוע מומלץ להיוועץ בעורך דין תעבורה?

נהיגה תחת השפעת סמים

הקדמה נהיגה תחת השפעת סמים מה קובע החוק בנושא יש לי רישיון לקנאביס רפואי זה תקף? כיצד נעשית בדיקה לאיתור שרידי סם? מתי שוטר מורשה

עורך דין תעבורה 24/7

במאמר זה נסקור: הקדמה עבירות תעבורה ואני החשיבות שבזמינות של עורך דין תעבורה 24/7 סביבת האירוע עצת הזהב – תתקשר צור קשר עורכי הדין מהווים

נהיגה באמצעות רישיון זר

במאמר זה נסקור: הקדמה מתי מותר לנהוג באמצעות רישיון נהיגה זר? רישיון נהיגה לעולים חדשים סוגיית הביטוח האם ישראלי שאינו מתגורר בישראל יכול לבקר בה

סירוב לבדיקת שכרות

הקדמה שינוי חקיקה – שינוי גישה באילו מצבים מותר לשוטר לבצע בדיקת שכרות? מה ייחשב כסירוב לביצוע בדיקת שכרות? מדוע מומלץ להיוועץ בעורך דין תעבורה?

נהיגה תחת השפעת סמים

הקדמה נהיגה תחת השפעת סמים מה קובע החוק בנושא יש לי רישיון לקנאביס רפואי זה תקף? כיצד נעשית בדיקה לאיתור שרידי סם? מתי שוטר מורשה

עורך דין תעבורה 24/7

במאמר זה נסקור: הקדמה עבירות תעבורה ואני החשיבות שבזמינות של עורך דין תעבורה 24/7 סביבת האירוע עצת הזהב – תתקשר צור קשר עורכי הדין מהווים

נהיגה באמצעות רישיון זר

במאמר זה נסקור: הקדמה מתי מותר לנהוג באמצעות רישיון נהיגה זר? רישיון נהיגה לעולים חדשים סוגיית הביטוח האם ישראלי שאינו מתגורר בישראל יכול לבקר בה

השאירו פרטים ועו"ד יחזור אליכם בהקדם

Call Now Button

לשיחת ייעוץ ראשונית: