חיפוש

רשלנות רפואית וטרינרית

משרדנו אינו מתמחה בתביעות רשלנות וטרינרית.

מעשה בסוסה יפה ומטופחת מגזע משובח, שנרכשה על ידי מגדל סוסים למטרות רבייה אי שם לפני כעשור. הסוסה טופחה וטופלה היטב לאורך השנים ולאחר 8 המלטות החלה לסבול מלמיניטיס – מחלה שבה מייצר הגוף עודף של חלבונים וגורמת לצליעה כרונית והתקפי כאבים חריפים מאוד. כשנכנסה להריונה עם הסייח התשיעי במספר, התאים עבורה המגדל תזונה מיוחדת מופחתת חלבונים שלא אמורה להשפיע על פוריותה. אלא ששלושה שבועות לפני מועד ההמלטה הצפויה, סבלה לפתע הסוסה מהתקף כאבים שמצביע על הבטן כמקור הכאב. וטרינרית הוזמנה לבדוק אותה והעניקה לה טיפול תרופתי. למרות זאת, הכאבים הלכו והחריפו, המעי חדל מלתפקד, הדופק שלה הוגבר ובטנה התנפחה עוד ועוד והחשד הלך וגבר כי מדובר בבעיה במעיים ועל כן הוחלט על ביצוע ניתוח בטן דחוף בהרדמה כללית על מנת להציל אותה. במהלך הניתוח התברר כי החשד אומת והסוסה סבלה מפיתול של המעי הגס, בצקת וגודש כלי דם. הניתוח עבר בהצלחה והסוסה הועברה במנוחה מלאה ובשכיבה אל חדר התאוששות מיוחד ומרופד. אלא שדקות ספורות לאחר הכניסה לחדר, ניסתה הסוסה לקום ולאחר מספר נסיונות כושלים שברה עצם מרכזית ברגלה האחורית, שלא ניתן לריפוי או איחוי. בהסכמת מגדל הסוסים היא נותחה לחילוץ הסייח ולאחר מכן הורדמה והומתה בלית ברירה.

מידי יום מוגשות למערכת המשפט בישראל תביעות רבות שעוסקות במקרי רשלנות רפואית בבני אדם. אלא שתחום נוסף מבקש להסדיר את הסוגיה של עולם החי, הסובלת אף היא מכשלים רפואיים אפשריים. במקרה של הסוסה המדוברת, ניסה מגדל הסוסים לתבוע בגין רשלנות אך תביעתו נדחה, מאחר והוכח כי נעשו כלל המאמצים האפשריים להביא לבריאותה וכן כלל הטיפול הרפואי שהוענק לה היה במידה המתאימה ומתוך שיקול דעת מתאים. אך במקרים רבים, אבחון מצבים ונסיבות רפואיות אצל חיות נחשב לקשה ומסובך הרבה יותר מבני אדם ועל כן חלים בו מצבי רשלנות רבים במיוחד.

 

מיהו הווטרינר?

הווטרינר הוא גורם מוסמך לרפואת בעלי חיים, שמוסמך בישראל רק מטעם בתי ספר מסוימים מאוד. ווטרינרים שסיימו את לימודיהם האקדמיים הינם בעלי השכלה גם במדעי בעלי החיים או ביולוגיה ופועלים מטעם רישיון הניתן להם ממשרד החקלאות.

לפי נהלי המשרד, כל וטרינר שמטפל בחיה כלשהי מחויב לדווח על כל פרטי הטיפול לבעליה, למלא דו"ח מפורט ולהעניק טיפול מתאים תוך אפשרות לבעל החיה לבקר אותה במהלך האשפוז (בתנאי שאין הפרעה לעבודה השוטפת). כאשר מדובר בטיפול מסוכן או המתת חסד, כשם שהתבצע במקרה של הסוסה, על הווטרינר לעדכן בכך את בעלי החיה ולקבל הסכמה מפורשת ממנו.

כמו כן, בטרם ביצוע כל פעולה שהיא, מחויב הווטרינר למסור את מחיר הטיפול העתידי, או לכל הפחות הערכת מחיר אפשרית, אם לא ניתן לקבוע סופית את המחיר עבור ההליך.

 

כיצד מאבחנים מחלה אצל בעלי החיים?

רועי הגיע עם כלבו הרועה הגרמני "רמבו" בן התשע אל הווטרינר ודיווח לו כי בחודשים האחרונים שם לב לבעיה באגן של כלבו שנראה נמוך יותר מהרגיל ומייצר לפי החשד צליעה מסוימת. הווטרינר שבדק את רמבו, קבע כי מדובר בדלקת באגן ועל כן העניק לו טיפול מיידי הכולל זריקה ונטילת תרופה שיש לערבב במזונו של הכלב.

אלא שבעיית האגן של רמבו הלכה והחריפה והוא החל לסבול מבצקות שונות בגופו שגרמו לו לסבל רב ואיום והוא איננו יכול היה להמשיך ולתפקד כרגיל. רועי, הבעלים, פנה לווטרינרית שונה הפעם, שהסבירה לו כי הנמכת האגן הינה למעשה תסמין גנטי גזעי שכל הרועים הגרמניים סובלים ממנו בשנותיהם המאוחרות – מה שלמעשה גרם לכך שרמבו קיבל טיפול רפואי ממושך ולשווא, שהתברר בכל מקרה כבלתי מתאים עבורו.

בני אדם אינם מבינים את שפת בעלי החיים ולא תמיד יכולים להצביע על סבלם או להצביע על כאבים ומחלות שונות, מה שעלול לייצר קושי לאבחן מחלות ולבצע פעולות מתאימות כדי לסייע להם. למרות זאת, ווטרינר מוסמך אמור להכיר היטב בנסיבות בריאותיות שונות שמאפיינות כל אחד מבעלי החיים, לרבות זיהוי של תסמינים מיוחדים המתרחשים אצל זנים ספציפיים.

כלבי בסט האונד ("האש פאפי") למשל, מוגדרים כקבוצת סיכון לדלקות אוזניים ואילו רועים גרמניים סובלים מהנמכה של האגן שאיננה ניתנת לפתרון כלל. היות והווטרינר המטפל לא הסביר לרועי כלל על בעיה גנטית זו ובחר בכל מקרה להעניק סיוע בלתי מתאים, הוא נתבע בגין רשלנות רפואית ונאלץ לשלם פיצוי גבוה בסכום של עשרות אלפי שקלים.

 

זהירות, זה מדבק!

כלבת, ספגת המוח (הפרה המשוגעת), שפעת העופות, שפעת החזירים ועוד, הן מחלות שעשויות להיות משותפות לאדם והחי ולהביא לתוצאות קטלניות. אי אבחון של מחלה כזו או אחרת שגרמה נזק לאדם או לבעל חיים עלולה להיחשב כרשלנות רפואית בקרב הווטרינר שבדק קודם לכן את החיה שהדביקה.

כך למשל קרה בתיק מפורסם משנת 2005, בו מירי המתגוררת בגולן הביאה את כלבה לווטרינר מקומי לאחר שזיהתה בדיעבד פצע נשיכה קטן באזור רגלו האחורית. הווטרינר חבש את האזור ונתן למירי מרשם אנטיביוטי עבור כלבה לטיפול לחמישה ימים.

אילו היה שם לב לאישוניו המורחבים וכן מקפיד לשאול את מירי שאלות בנוגע להתנהגותו של כלבה האהוב בימים האחרונים, היה מזהה בקלות רבה תסמיני כלבת וכן היה מונע את נשיכתו של השכן, שהתרחשה בערב של אותו היום.

במקרה זה, לשכן של מירי בהחלט היה מזל. אבחון וטיפול מהירים שניתנו לו מנעו ממנו סכנת חיים ממשית. כלבה של מירי נלקח להסגר וטופל ואילו הווטרינר הואשם ברשלנות והוטלו עליו סנקציות חריפות מאוד לרבות שלילת רישיונו.

 

כיצד תובעים על רשלנות רפואית ווטרינרית?

מחלות בעלי החיים נחלקות לשלושה סוגים: מחלות שמאפיינות רק את בעלי החיים, מחלות העוברות מבני אדם לבעלי החיים או להיפך וקיומן של מחלות משותפות כמו למשל דלקת ריאות, שפעת ואפילו סרטן. כדי להתמודד עם רשלנות רפואית של ווטרינרים, ניתן לבחור באחת משתי שיטות: הראשונה – פנייה למשרד החקלאות שעניינה הגשת תלונה על אותו ווטרינר, שתביא לבדיקה ותחקור מקיפים.

השנייה – הגשת תביעה משפטית כנגד הווטרינר, הנחשבת לאופציה המוכרת והמקובלת יותר, אך מצריכה, כמו בכל תביעה העוסקת ברשלנות רפואית, חוות דעת רפואית מקצועית וראיות מובהקות. חשוב לציין כי בחלק מהמקרים, על הווטרינר עצמו המואשם ברשלנות להציג מטעמו ראיות מתאימות כמו תיעוד הטיפול בדו"ח מסודר כפי שדורש ממנו החוק.

באופן כללי ובהתאם לנוהל המקצועי בתחום הווטרינריה, חלה חובה על המרפאה לתעד ולתייק את כל המידע הרפואי בגין טיפול בחיות שהגיעו למרפאה ולשמור את המסמכים למשך שלוש שנים לפחות ממועד הטיפול האחרון.

כל ווטרינר שנותן שירות לחיה כלשהי, מחויב לבצע טיפול רפואי בצורה מיומנת, כשם שכל ווטרינר אחר היה פועל באותו האופן ותחת אותם התנאים. הוא יואשם וכמובן ישלם דמי פיצויים כבדים אם יתגלה כי החיה בה טיפל סבלה מנזק או כאב מיותרים כתוצאה מהטיפול או אפילו חוסר הטיפול.

אם לא אבחן הווטרינר את המחלה בה לקה בעל חיים מסוים בעת שטיפל בו, או שטעה במתן הטיפול וגרם לו לנזק בלתי הפיך ואפילו למוות, הוא יואשם ברשלנות.

למידע נוסף: https://www.df-law.co.il.

אהבתם את הכתבה?
שתפתו בקליק
כתבות בנושא